מודל אלרשדיה

איך נבנה מודל גמישות פדגוגית בין מרכז פסג"ה, ביה"ס "אל ראשדיה" ומורת מורים?

דיאנה רוזנר

תהליך אמיתי של למידה משמעותית מחייב דמות של מנהל הקשוב לצורכי המורים, מדויק וממוקד מטרה וצוות פתוח,סקרן ובעל מוכנות לצאת מ"אזור הנוחות".לשמחתי הרבה זה מה שפגשתי כשהתחלתי את ההשתלמות כמורת מורים, בבית ספר "אל ראשדיה" בלוד.

השילוב בין אקלים המזמן שיתוף פעולה ומאפשר אוטונומיה בתוך מסגרת של גמישות פדגוגית הולידו תהליך של שילוב אופטימאלי של שלושת השותפים –מרכז פסג"ה, בית ספר (מנהל ומורות/ים) ומורת -מורים.

בשלב הראשון בתהליך התקיימה פגישה של צוות הפסג"ה עם מנהל ביה"ס במטרה לזקק את הצורך והמטרה של ההשתלמות. מפגש מקדים זה והיכרות של צוות הפסג"ה אותי ואת מודל העבודה שלי ,אפשר את ה"שידוך" המדויק ביני כמורת מורים לבין אמין,מנהל בי"ס "אל ראשדיה".

פגישה זו ,סללה את הדרך לפגישה אפקטיבית ועניינית - בה יכולנו,אמין המנהל ואני, לגבש מטרות ויעדים להשתלמות: "תפקודי לומד להוראה מיטבית" ו"עבודה קבוצתית לקידום דיאלוג ולמידה אפקטיבית".

בשלב הבא התקיימה ישיבה אליה הוזמנו הצוות המוביל של ביה"ס-מנהל, סגן, יועצת,רכזת השתלמויות ובעלי/ות תפקידים רלבנטיים אחרים בצוות המוביל-ובתהליך משותף נבנה הקונספט שכולל שני את שני המאפיינים המרכזיים עליהם החלטנו בשת"פ צוות הפסג"ה:

גמישות הפדגוגית: סטינג גמיש של למידה במפגשים במסגרות מגוונות(מליאה וצוותי עניין),זמנים שונים(צהריים בוקר,שעת צוות ) ומענה על צרכים משותפים של צוותי עניין סביב מטרות ההשתלמות.

רפלקציה ולמידת עמיתות באמצעות צפייה בשיעורים וצפייה בשיעורים מצולמים:צפיית עמיתות/ים בשיעורים,צילומי שיעורים,תהליך של רפלקציה ומשוב בשילוב למידה והמשגה על שיעורים מצולמים(למידה במסגרת המליאה מאפשרת הקנייה של ידע ומודלים לכל צוות המורים והעבודה בקבוצות עניין מאפשרת רפלקציה ,מודעות ותרגול המיומנויות)

הגמישות הפדגוגית ולמידת העמיתות מאפשרת עבודת עומק יסודית שמקיפה את שלושת היסודות שלשיטתי מהווים את הבסיס עליהם בנויה למידה משמעותית:

כמו כן, בגמישות פדגוגית אין הפרדה בין המורה כלומד והמורה כמלמד.

המורים מספרים כי העובדה שבשעות הבוקר הם היו בתהליך של למידה ומיד אח"כ נכנסו לכיתה כמורים-איפשרה יישום מיידי של המודלים והתובנות: "הזיכרון של מה שראיתי בשיעור המצולם של עצמי והתובנות שלי ממה שראיתי או ממה שהמורות החברות שלי אמרו עדיין טרי כשאני נכנסת ללמד, ואני מיישמת את מה שראיתי והבנתי, לשימור ושיפור, באופן מיידי בשיעור".

הלמידה הגמישה מאפשרת גם,כך אמרו: "ללמוד עם "הצוות שלי"-ואז גם המשוב רלוונטי יותר. יש הבנה של עולם התוכן שלי. אני מקבלת רעיונות שלא חשבתי עליהם מחברות, והכי חשוב יש תחושה נעימה של ביטחון בעובדה שמי שנותן לי משוב מכיר אותי והכול נעשה ברוח טובה".

ציטוט זה של אחת המורות, שנאמר במסגרת סבב תחושות לאחר תהליך בקבוצת עניין, תואם ממצאים מחקריים בתחום שמצאו כי בלמידת עמיתות באמצעות שיעורים מצולמים נמצא שכל מורה נחשף לגישות הוראה וצורות מחשבה שונות של עמיתיו המורים, כמו גם למגוון של כיתות ותלמידים – על שלל צורות הלמידה, החשיבה והטעויות שהם עושים. כך המורים יכולים להרהר מחדש על ההוראה שלהם, דרך נקודות מבט שונות של מורים אחרים ,ואז גם להיפתח יותר ולאמץ פעולות וצורות מחשבה חדשות הקשורות בהוראה – "הקהילה מגדירה מחדש וממציאה בכל עת את מעשה ההוראה של המורים המשתתפים בה" טוענים החוקרים ווילסון וברן(**)

כמו כן נמצא, כי קהילה של מורים שנפגשים בכל שבוע או שבועיים, בה כל אחד מביא מההתנסות שלו שיעורים מוקלטים ובכך חושף את עצמו לשאר המורים בחדר המורים או בצוות, מאפשרת בנייה של ביטחון, אינטימיות וקרבה מקצועית המקדמים פתיחות ושיח משמעותי על למידת התלמידים ועל תהליך ההוראה(**)

המעבר ללמידה באמצעות צפייה בשיעורים מצולמים בבית הספר נעשה באופן הדרגתי, ומכיל תהליך של תיאום ציפיות,של יצירת מקום בטוח ושל הקנייה ותרגול מיומנויות רפלקציה ומשוב.המורים מתאמנים בהתחלה על מתן משוב לשיעור מצולם שהורד ביו טיוב ואינו של אחד המורים בצוות , ורק אחר כך יש מעבר לצפייה בשיעורים מצולמים של המורים והמורות בצוות.

התהליך בבית ספר "אל ראשדיה" עדיין לא הסתיים אבל אין ספק שמדובר בהצלחה.

הצלחה זו נובעת מיתרונות השיטה כמו גם מהעובדה שנעשה תהליך מובנה ומאורגן שהוא תוצר של שיתוף פעולה בין הפיסג"ה, בית הספר ומורת המורים ותוצר של פתיחות רבה של המנהל וצוות בית הספר להתנסות ו"לצאת מאזור הנוחות".

אין ספק שמלבד ההגשמה של מטרות ההשתלמות ישנם רווחים רבים נוספים בהיבט של האקלים בצוות המורים ותחושת הצמיחה ,הלמידה והשיתופיות שנוצרת בין המורים. מומלץ...

לחצו למעבר למצגת - מודל עבודה באמצעות שיעורים מצולמים

**מקורות מידע

Teacher Learning and the Acquisition of Professional Knowledge: An Examination of Research on Contemporary Professional Development

Suzanne M. Wilson and Jennifer Berne

Review of Research in Education

Vol. 24 (1999), pp. 173-209

חזרה לעמוד הכתבות